כואב לנו כשרע לנו זה טבעי. אבל כואב לנו הרבה יותר כשרע לילדים שלנו חס וחלילה . אז למה רע לנו? אז ככה, האמת המוזרה היא שמבחינה סטטיסטית לא רע לנו, לא רע לנו בכלל. האמת היא שטוב לנו כל הזמן. כמעט תמיד.
תחשבו רגע על אורכו הכרונולוגי של הרע מול אורכו הכרונולוגי של הטוב. הטוב הוא מתמשך. הרע הוא נקודתי. נניח שאנחנו טסים לחו"ל וחווים חוויות מדהימות - נניח חודש ימים. אנחנו חוזרים לארץ והזכרון הולך ומתפוגג לו עד שאנחנו לא בטוחים עוד אם היה זה הטיול שלנו או שראינו סרט על מישהו שטייל בחו״ל . הטוב הולך ומתפוגג, עם חלוף הזמן. מהר מאד לצערנו.
כאשר קורה לנו משהו רע התהליך שונה לחלוטין! את הרע אנחנו זוכרים - זוכרים היטב! אם חס וחלילה המורה בכיתה נותן לנו סטירה. אנחנו לא נשכח זאת לעולם, את תחושת ההשפלה , הכאב וחוסר הנעימות שליווה את כל הענין. ברור שלא נשכח שהאירוע הזה, הדבר הרע שקרה לנו . או לי. בדיוק לי. במקרים הגרועים יותר אנחנו יכולים להגיע למצב שאנחנו גם משחזרים את האירוע בראש שוב ושוב מנסים להבין מה קרה ואיך קרה! הרע לא עוזב אותנו . לא משחרר.
וכך שלמרות שהטוב הולך ומתפוגג לו גם אם הוא נמשך חודשים ארוכים. הרי שהרע הולך ומתחזק לו גם אם הוא נמשך אלפיות השניה. כאשר הוא קרה. זהו טבעו של הטוב וזהו טבעו של הרע . עובדה!
אם כן למה זה ככה? הכל קורה בגלל שהרע אמור לשמור עלינו. ההגנה הטבעית של הטבע היא לסמן לנו אתה גבולות שלנו, לשמור עלינו מפני הסכנות שבדרך. העצמת הרע עד לחרדות של ממש הם הדרך שבה הטבע עוזר לנו לשמור על החיים שלנו מפני הסכנות העורבות בדרך. ויש לזכור שהסכנה הגדולה מכולן, סכנת המוות אורכו מאיות השניה בלבד.
אם כך, האם בגלל הסכנות נשכח לחיות?
הבנה מנחמת בנוגע לעוצמת של הרוע היא כוחו של הטוב. האנשים שחווים טוב מתמשך לומדים להכיר ולהוכיר. הטוב משכיח את הרע. לאט לאט הרע הולך ונעלם באורו של הטוב. הכאב מתפוגג הפחד חולף והחרדות נרגעות.
כאשר הילדים שלנו סובלים אנחנו רוצים להגן עליהם, לשמור עליהם. בדרך כלל אנחנו נלחמים ברוע. כאשר אנו שוכחים את כוחו של הטוב. תמיד צריך לזכור שסביבה מחזקת ותומכת משחררת את החוויה הרעה.
תחשבו רגע על אורכו הכרונולוגי של הרע מול אורכו הכרונולוגי של הטוב. הטוב הוא מתמשך. הרע הוא נקודתי. נניח שאנחנו טסים לחו"ל וחווים חוויות מדהימות - נניח חודש ימים. אנחנו חוזרים לארץ והזכרון הולך ומתפוגג לו עד שאנחנו לא בטוחים עוד אם היה זה הטיול שלנו או שראינו סרט על מישהו שטייל בחו״ל . הטוב הולך ומתפוגג, עם חלוף הזמן. מהר מאד לצערנו.
כאשר קורה לנו משהו רע התהליך שונה לחלוטין! את הרע אנחנו זוכרים - זוכרים היטב! אם חס וחלילה המורה בכיתה נותן לנו סטירה. אנחנו לא נשכח זאת לעולם, את תחושת ההשפלה , הכאב וחוסר הנעימות שליווה את כל הענין. ברור שלא נשכח שהאירוע הזה, הדבר הרע שקרה לנו . או לי. בדיוק לי. במקרים הגרועים יותר אנחנו יכולים להגיע למצב שאנחנו גם משחזרים את האירוע בראש שוב ושוב מנסים להבין מה קרה ואיך קרה! הרע לא עוזב אותנו . לא משחרר.
וכך שלמרות שהטוב הולך ומתפוגג לו גם אם הוא נמשך חודשים ארוכים. הרי שהרע הולך ומתחזק לו גם אם הוא נמשך אלפיות השניה. כאשר הוא קרה. זהו טבעו של הטוב וזהו טבעו של הרע . עובדה!
אם כן למה זה ככה? הכל קורה בגלל שהרע אמור לשמור עלינו. ההגנה הטבעית של הטבע היא לסמן לנו אתה גבולות שלנו, לשמור עלינו מפני הסכנות שבדרך. העצמת הרע עד לחרדות של ממש הם הדרך שבה הטבע עוזר לנו לשמור על החיים שלנו מפני הסכנות העורבות בדרך. ויש לזכור שהסכנה הגדולה מכולן, סכנת המוות אורכו מאיות השניה בלבד.
אם כך, האם בגלל הסכנות נשכח לחיות?
הבנה מנחמת בנוגע לעוצמת של הרוע היא כוחו של הטוב. האנשים שחווים טוב מתמשך לומדים להכיר ולהוכיר. הטוב משכיח את הרע. לאט לאט הרע הולך ונעלם באורו של הטוב. הכאב מתפוגג הפחד חולף והחרדות נרגעות.
כאשר הילדים שלנו סובלים אנחנו רוצים להגן עליהם, לשמור עליהם. בדרך כלל אנחנו נלחמים ברוע. כאשר אנו שוכחים את כוחו של הטוב. תמיד צריך לזכור שסביבה מחזקת ותומכת משחררת את החוויה הרעה.
www.gaia.college
השבמחק